גרפולוגיה של כתובת האימייל: איפה אתם בשרשרת המזון?

פוסט של שמוליק ליברמן


1. תיבה אצל ספק האינטרנט

פוחדים פחד מוות משינוי הגדרות במחשב. יש להם תיבה זערורית של 10 מגה, ואולי גם משלמים איזה תשלום נוסף שמגדיל את התיבה (ל-15 מגה) ותשלום נוסף למסנן ספאם. וואאהה. ספאם. איזה פחד.

קארמה: לא החליפו ספק אינטרנט מאז ימי המודם בחיוג. אולי אפילו עדיין משתמשים במודם בחיוג. הכל אפשרי. אין להם מושג שאנטיווירוס זה משהו שצריך לעדכן. מתקינים כל דבר ששולחים להם במייל. באקספלורר שלהם לא נשאר מקום לגלוש מרוב סרגלים.

2. תיבה ב-Yahoo או Hotmail או שירות חינמי נחות אחר

יכול להיות שפעם הם היו מתוחכמים. יכול להיות שפעם בן השכנים הגדיר להם תיבה. פעם מזמן באמת היה הגיון לפתוח תיבה בשירותים האלה. הימים האלה עברו והם נתקעו עם שירות גרוע שנותן תיבה קטנטנה, אבל יגדיל אותה בתמורה לתשלום נדיב ובתשלום נוסף גם יאפשר גישת POP. גם אם יקנו את כל החבילות האפשריות, עדיין לא יגיעו לאיכות התיבה שיוכלו לקבל בחינם ב-Gmail אבל אין להם אומץ להחליף. מה זה אומר עליהם? תחשבו לבד.

קארמה: מחדשים בתשלום את הרשיון של ה-Norton שמגיע לשנה חינם עם המחשב. לא מכירים את עניין ה-BCC, שולחים לכל העולם ב-TO.

3. תיבה בוואלה

אותו דבר כמו סעיף 2, אבל מאותגרי אנגלית.

קארמה: עדיין מחכים לשיחה ממיקרוסופט לאחר שהתפתו להאמין שאם ישלחו את המייל ההוא לרשימת התפוצה שלהם ביל גייטס יתן להם מחשב נייד במתנה.

4. תיבה בעבודה/מוסד לימודים

בטוחים שיישארו שם עד הפנסיה. לחילופין, לא חושבים על היום שאחרי שיפטרו אותם. איך יודיעו לכל מכריהם על שינוי כתובת המייל? שלא לדבר על זה שמיילים מהחברים יתחילו להתנקז לתיבה הכללית של ה-IT ושהבוס יכול לקרוא את המיילים שלהם כדבר שבשגרה.

קארמה: עד הפנסיה זה יעבור.

5. תיבה על Gmail

משתמשים מעודכנים, יעילים ועם יד על הדופק.

קארמה: יש מצב שהם בעצמם אפילו הילד הזה של השכנים, שהשכנה קוראת לו כשווירוס מחק לה את החיים.

6. תיבה על דומיין עצמאי

טורפי-על.

סיכום

אם אתם עסק ויש לכם כתובת של נטוויז’ן שאתם כותבים על כרטיסי הביקור, אין מצב שאני קונה ממכם שירותים. ראיתי כבר משאיות שמודפס עליהן, לצד הטלפון, גם כתובת מייל של ספק האינטרנט. מדובר באנשים קמצנים שלא יוציאו שקל מהכיס בשביל לשכור שירות של איש IT נורמלי. בטח גם שאר השירותים שהם מספקים ברמה דומה.

_________________
שמוליק ליברמן הוא כותב הבלוג “תבוא מחר“, שם התפרסם הפוסט במקור